לקויות למידה הן שם כולל למגוון רחב של קשיים אובייקטיביים ומולדים בתפקודי הלמידה של הילד. הלקויות יכולות להיות בתחום של קריאה (דיסלקציה), כתיבה (דיסגרפיה) או יכולות חשבונית (דיסקלקוליה) והן מפריעות לילד לאורך ההתפתחות שלו לרכוש ידע ומיומנויות כמצופה מבני גילו, וממנת המשכל שלו (I.Q).
ללא אבחון מקיף (אבחון דידקטי, אבחון פסיכודידקטי) וטיפול (הוראה מתקנת) ילד בעל לקויות למידה יתקשה בתפקוד בבית הספר, יתקשה להישאר ברמה של הכיתה מבלי לפתוח פערים לימודיים ולא יוכל למצות את הפוטנציאל האישי שלו. פגיעות אלה בתפקוד הלימודי עלולות להביא לפגיעות נלוות בדימוי העצמי (איך הילד תופס את עצמו), בביטחון העצמי (עד כמה הילד בטוח בעצמו וביכולות שלו) בערך העצמי (עד כמה הילד מרגיש שהוא "שווה" בעיני עצמו וביחס לבני גילו).
טיפול רגשי לילד או למתבגר יענה על הצרכים הללו - חיזוק הביטחון העצמי, חיזוק הדימוי העצמי החיובי והעלאת הערך העצמי של הילד. טיפול רגשי לילד בעל לקויות למידה חייב להיות מלווה בעזרה אובייקטיבית לילד עם תפקודי הלמידה שלו כמו הוראה מתקנת ושיפור אסטרטגיות למידה אצל מורים שזו המומחיות שלהם (מורים לחינוך מיוחד)
דימוי עצמי אצל ילדים נבנה ומתפתח בתוך היחסים הנוצרים של הילד עם הוריו. ילד שהתבוננו בו, במעשיו, בהתנהגותו וברגשותיו במבט חיובי ומתפעל, יפתח דימוי חיובי של עצמו. ילד שהתבוננו בו במבט ביקורתי, שלילי, או משפיל יפתח דימוי עצמי שלילי. למעשה, התפתחות הדימוי העצמי היא תהליך הנמשך לאורך כל החיים. התפיסה העצמית שלנו משתנה בהתאם לתחושת ההערכה העצמית והבטחון העצמי, והתחושה שאנו יכולים לסמוך על עצמנו. ילד קטן לא יודע איך לבנות את תחושת העצמיות שלו ולכן פונה לאחרים כדי למצוא אישור, תמיכה וחיזוקים.
תחילה, ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר לטיפוח הדימוי העצמי של הילד, ולאחר מכן אחים, חברים, מורים, מדריכים. גם להם חלק חשוב בעיצוב תחושות הילד כלפי עצמו. למורים ומדריכים חלק משמעותי בתהליך שכן דרכם לומד הילד לא רק על יכולותיו אלא גם על המקום שלו ביחס לבני גילו. הילד מגבש תפיסה עצמית על סמך המסרים שקיבל מדמויות משמעותיות, המסרים והפרשנויות שהוא נותן לעצמו. ילד שמקבל משוב חיובי מפתח בטחון עצמי חיובי ומבסס דימוי עצמי חיובי. ילד שמקבל משוב שלילי, מפתח תפיסת עצמית שלילית, בטחון נמוך ביכולות שלו ומתוך כך נותן פרשנות שלילית למסרים חיצוניים. אפילו אם המסרים הם חיוביים והכוונות חיוביות, ילד כזה, בהיותו רגיל לקבל משובים שליליים יפתח דפוסים של העברת מסרים שליליים לעצמו.
ילד עם דימוי עצמי נמוך יפגין גישה תבוסתנית רוב הזמן. הוא נמנע ממצבים מעוררי חרדה, מזלזל ביכולותיו, מרגיש שאחרים אינם מעריכים אותו, מאשים אחרים בחולשותיו, מושפע בקלות מאחרים, נוטה להתגונן, בעל סף תסכול נמוך ומרגיש חסר אונים.
במצבים בהם התפתח דימוי עצמי שלילי או נמוך, וביטחון עצמי נמוך קיים צורך בטיפול רגשי על מנת לשקם ולתקן את הדימוי הנמוך שנוצר. העבודה הטיפולית תתבצע בשני מישורים - הן טיפול רגשי לילד לחיזוק הדימוי העצמי, ולשינוי התפיסה העצמית השלילית, והן הדרכת ההורים והמשפחה על שינוי התפיסה של הילד ומתן חיזוקים ושבחים חיוביים על מנת לעזור לילד לבסס דימוי עצמי חיובי וביטחון עצמי ביכולותיו.