היכולת ליצור קשר ולהיות בקשר מתפתחת לראשונה ביחסים בין התינוק להוריו ולדמויות משמעותיות בחייו. בגיל הרך (0-3) הרצון להיות בקשר מושקע בהורים או בקשרים בין אחים. החל מגיל 3 ילדים מגלים רצון להיות בקשרים חברתיים גם מחוץ למשפחה למשל עם חברים מהגן, בני דודים, שכנים.
כישורים חברתיים הם שם כולל למספר יכולות המאפשרות לילד להינות מקשר עם בני גילו. למשל, היכולת ליזום מפגש חברתי, היכולת לשתף פעולה עם האחר, להגיש עזרה, לקבל עזרה, לחלוק ולהתפשר. על מנת להיות בקשר עם האחר יש צורך ביכולת להקשיב לחבר ולהבין למה התכוון, ביכולת לשער כיצד האחר מרגיש ולפרש סימני התנהגות, לצד היכולת להביע רגשות חיוביים ושליליים באופן מותאם לסיטואציה כך שהאחרים יוכלו להבין אותי. ילד עם כישורים חברתיים מפותחים יוכל להביע עמדה מבלי לחשוש מתגובות הסביבה, כמו גם לקבל מרות ולבחור להישמע לבקשות האחר. על מנת להיות מסוגל לקיים קשרים חברתיים יש צורך ביכולת לקבל את הכללים והחוקים של הקבוצה/המשחק. ילד שאינו מסוגל לשחק לפי כללים וחוקים, יתקשה ליהנות מזרימה טבעית של משחק קבוצתי וימצא את עצמו מחוץ למשחק. גם היכולת לווסת בין הצרכים שלך לבין הצרכים של האחר, ולשאת תסכול וקנאה הנובעים מהפסד הם חלק מכישורים חברתיים.
ילדים שונים זה מזה בצרכים החברתיים שלהם. יש ילדים שהצורך החברתי שלהם הוא מועט והם יותר מושקעים בעצמם וזקוקים למעט קשרים חברתיים. ילדים אלה יהנו מקשרים של "אחד על אחד" ופחות ממפגשים קבוצתיים. ויש ילדים שהם "חיה חברתית" וזקוקים להיות חלק מכל אירוע חברתי ואף יבחרו לארגן מפגשים חברתיים. ניתן לראות שוני גם ביכולות החברתיות. יש ילדים שמטבעם יותר משתפים פעולה, קשובים אל האחר ומגלים רמות גבוהות של אמפטיה והזדהות, ויש ילדים שמאוד עומדים על שלהם, מושקעים בעצמם ופחות קשובים לצרכים של אחרים. הצרכים החברתיים משתנים גם על פני ציר ההתפתחות. יש ילדים שלוקח להם זמן להיפתח ולהרגיש בטוח בתוך קשר ורק לאחר תקופת "חימום" הם יהיו משוחררים ויוכלו להביע את עצמם בחופשיות. ויש ילדים שמן הרגע הראשון מרגישים בטוח ובנוח להביא את עצמם כפי שהם והם לא מגששים את דרכם אל תוך הקשר הבינאישי.
מהם הסימנים שמאותתים על קשיים חברתיים ומצריכים פניה לעזרה מקצועית?
הסימן הראשון שצריך להדליק נורה אדומה אצל ההורים הוא מידת המצוקה והסבל של הילד. כלומר, כאשר הילד מתלונן על המצב החברתי שלו : "אין לי חברים, אף אחד לא רוצה להיות איתי, אף אחד לא משחק איתי", והוא מרגיש לא מקובל, לא רצוי, או לא אהוב על ידי חברת בני גילו. כמו כן, כאשר הילד סגור ומופנם ומתקשה ליזום קשרים חברתיים. או כאשר נראה שיש לו קשיים בהבנה של מצבים חברתיים והוא מפרש אותם בדרך סובייקטיבית מאוד או שלילית שאינה תואמת מציאות ואינה מקדמת את מצבו החברתי. כאשר נראה שחסרות לילד מיומנויות של תקשורת בינאישית, או כאשר הוא מתקשה להשתלב בפעילויות משחקיות וחברתיות עם בני גילו ואינו מצליח לקבל על עצמו את הכללים והחוקים של משחק קבוצתי. כאשר הילד מתקשה בפתרון בעיות חברתיות באופן יעיל ומגיע הרבה ל"פיצוצים" מבלי להיות מסוגל להתפשר או לוותר ולראות את הרווחים החברתיים הנובעים מהתפשרות וויתור. כאשר הילד מבלה רב הזמן בהפסקות בבית הספר לבד ולא מצליח להשתלב באף פעילות קבוצתית מבלי להידחות או להגיע למצבי פיצוץ. כמובן כדאי לשמוע את נקודת המבט של המורה שלעתים מבהירה מאוד את המציאות לצד החוויה הסובייקטיבית של הילד.
סימנים אלה מאותתים להורים כי יש מקום לייעוץ מקצועי ואף לטיפול אישי. הטיפול האישי מדמה מצב של חממה שבו מתאפשר למטפל לראות באילו אמצעים הילד יוצר קשר חברתי, מהם החוזקות שלו ומהם הנקודות המצריכות עבודה. האם הילד סגור ומחכה לחיזורים, או לחילופין האם הוא יוצר קשר מהיר מאוד שלא לוקח בחשבון את הקצב של האחר. הטיפול נערך באמצעים משחקיים הקרובים לעולמו של הילד.