ילדים מאומצים

מאמר זה בא לשפוך מעט אור על נושא הילדים המאומצים. אין בו כדי להסביר או לייעץ במקרה ספציפי של אימוץ, כיוון שכל סיפור אימוץ של ילד הוא יחיד ומיוחד. ניתן להכליל ולומר שילדים מאומצים מתמודדים עם מגוון חוויות נפשיות מורכבות. כמובן שהחוויות הנפשיות מותנות בגורמים רבים כגון גיל האימוץ (קריטי), הטמרפמנט המולד של הילד המאומץ, משפחת המוצא שלו, תנאי הגידול שלו עד לשלב האימוץ, המשפחה המאמצת ועוד רבים. ילד מאומץ מתמודד עם חוויה חזקה של קטיעה ברצף ובהמשכיות של החיים. הקטיעה הזו עלולה להביא לכדי רצף של פגיעות רגשיות החל מפגיעה ביסודות של אמון וביטחון בקשר שהם הבסיס לכל קשר אנושי בין שני אנשים. פגיעה בתחושת הביטחון הקיומי, כלומר בתחושה הפנימית שאני חי וקיים. ביכולת ליצור קשר בינאישי על שלל הסיכויים והסיכונים הנפשיים הכרוכים בו. וכלה בפגיעה בתחושת השייכות וההשתייכות שמבוססות על הדימיון או השוני למשפחה. כמובן, שמניתי רק חלק מן הפגיעות המרכזיות שילדים מאומצים מתמודדים עמם.

תהליך האימוץ מביא עמו מערך של תקוות חדשות עבור הילד המאומץ (וגם עבור המשפחה המאמצת) - זוהי הזדמנות לאיחוי הקטיעה ברצף החיים ובתחושת ההמשכיות, הזדמנות להדבקה של השברים של החיים, הזדמנות לתקן עוול שנגרם, הנטישה הפיסית והרגשית שילד מאומץ עלול להרגיש כתוצאה מן האימוץ, הזדמנות לבנות אמון מחדש עם עולם המבוגרים, הזדמנות למצוא ולבסס תחושות של שייכות והשתייכות למשפחה, הזדמנות לחיים חדשים וטובים יותר. יחד עם זאת הגעגועים הפנימיים לשורשים משפחתיים שמגולמים בדימוי של המשפחה המוצא, הסקרנות לדעת מהיכן באתי, הצורך בתחושת רצף והמשכיות קיומיים עשויים לקחת את המאומץ לצורך עז בחיפוש אחר המשפחה וההורים הביולוגיים. יחד עם זאת, לא כל ילד מאומץ מגיע לשלב בו הוא רוצה לחפש אחר הורים הביולוגיים. יש ילדים שמכל מיני סיבות מחליטים לא לחפש אחר השורשים שלהם.

הטיפול הרגשי בילדים מאומצים מנסה לתמוך בתהליכים הרגשיים שפורטו כאן ולחזק ולבסס את הקשרים החדשים בתוך המשפחה המאמצת. לתת תוקף ומשמעות לתחושות הרגשיות המגוונות והמורכבות שילדים מאומצים חשים, בשונה מחבריהם הלא מאומצים, ולבסס את תחושת השייכות למשפחה המאמצת.